יהושע מנחם נולד בירושלים, ב -8 באוגוסט 1992 (ט' באב תשנ"ב), ללאה וד"ר יחיאל חפץ.

כמו אביו, ד"ר יחיאל מ. חפץ, אביו הגדול, הרב דוד חפץ והסבא הגדול הרב ישראל חפץ, שהיו מנהיגי קהילה משפיעים, וכיום הם רשומים בין בוני ירושלים. יהושע גדל בשכונת קטמון העתיקה בירושלים ברחוב טשרניחובסקי.

שוקי, כפי שהיה מכונה על ידי חבריו, היה אסטרטגי, מנומס, מצחיק, שחקן ומשפיען.

לאחר ששירת בצה"ל כמעט שנה וחצי בתפקיד מנהלי בכוח האוויר 503 של צה"ל,. למרבה הצער, אביו החולה של שוקי נפטר.

מיד, לאחר תקופת האבל, הודיע ​​שוקי למשפחתו כי מכיוון שאביו אינו נמצא יותר, הוא כבר לא חש צורך להיות קרוב לבית. הוא החליט שהוא הולך להגשים חלום להיות חייל קרבי, לוחם. השאלה הייתה כיצד הוא התכוון להשיג זאת? עם אומץ ותושייה שוקי כתב מכתב הומוריסטי ונועז לצה"ל (העתק של המכתב נמצא בגלריית התמונות). תוך שלושה שבועות שוקי התגייס שוב לחיל ההנדסה היוקרתי של צה"ל, אך עם מחיר. הוא היה צריך לוותר על דרגת הקצין שלו ולהתחיל מחדש כטוראי.

לפני התגייסותו של שוקי לצה"ל, הוא היה מוכר היטב בקרב חבריו לשכונה ולתנועות הנוער של עזרת ובני עקיבא. הוא היה ידוע ביכולתו לשכנע אחרים לעשות כל מה שניסה לשכנע אותם.

שוקי לא ויתר  אף פעם והוא תמיד השיג את מה שרצה.

אבא של שוקי הכין שרשרת במיוחד בשבילו. השרשרת הייתה עשויה מזהב ובעלת צורה כראש האריה של יהודה, חרוטה עם יהלומים בעיני האריה. בכל פעם ששוקי ענד את השרשרת, במיוחד בערב שבת כשניפגש עם החברים, עיני האריה נצצו כמו כוכבים נופלים מהשמיים.  

בכל פעם כשהחברים נפגשו שוקי היה הראשון להציג את עצמו, אומר את הציטוט המפורסם שלו:

"השם שלי הוא יהושע החברים שלי קוראים לי שוקי, אתה יכול לקרוא לי גם שוקי."

ישנו ציטוט של לואי ה -14 (לואי קווארטורזה) "L'Etat c'est moi" אני המדינה, איתי שום דבר לא יכול לקרות.
כמו הציטוט, פעם אחת לאחר ארוחת השבת, שוקי הוא היה צריך להיפגש עם חברים. דודתו ראתה אותו מתעכב ומתמהמה מול המראה ושאלה אותו: "החברים שלך לא מחכים לך?". שוקי ענה: "אל תדאג דודה," אני השחקן, בלעדי אין שום משחק .."

שוקי נפל בעת מילוי תפקידו במהלך אימון ב- 18.4.2012 (כ"ו בניסן תשע"ב). בן התשע עשרה במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. השאיר אחריו אם, שתי אחיות וחמישה אחים ואחיות למחצה.